אילנה רף שירותי משרד

04-6308050 , 054-7744146

  • שירותי משרד או לנקות את השולחן

    אילנה רף

    חבר טוב פגש אותי בצרכניה (כן אצלנו במושב קונים בצרכניה) ואמר לי: "אני מת שתבואי לסדר לי את השולחן, אבל אני מפחד".

    "ממה אתה מפחד?" שאלתי מודאגת, הרי מלסדר ניירות, עוד אף אחד לא מת, כפי שידוע לי.
    "שתזרקי לי חצי ממה שיש לי עליו".
    אז בהזדמנות זו אני רוצה להרגיע אתכם ולספר לכם למה לא צריך לפחד מלזרוק דברים.

    ראשית נתחיל עם למה כדאי לזרוק? אז קודם כל זה מפנה

    מקום. אתם יודעים שמה שמתפנה מהשולחן, מהארון, מהמדף וכו' מפנה גם מקום מהראש או מהלב.
    ואולי תתפלאו זה גם מפנה לכם זמן. איך?
    תחשבו על הדברים שאתם אוהבים לעשות: לצייר, לכתוב, לנגן, לקרוא, כל דבר שמעניין אתכם והוא בשביל הנשמה ובשביל הכיף אבל אז אתם נזכרים שאתם "חייבים" לסדר את ערימת הניירות שיושבת לכם על השולחן (או בכל מקום אחר) ובעיקר על הנשמה. ונשבעתם לעצמכם שעד שלא תסיימו את הסידור, אתם לא עושים שום דבר אחר.
    אז מה נהיה לנו? ערימת ניירות לא מסודרת, אהבה לא ממומשת, ועונש שרובץ עליכם ש...רק אתם הטלתם על עצמכם. אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק, אתם לא חושבים?
    עכשיו תדמיינו אפשרות אחרת: תוך 3-4 שעות כל הערימה הזאת פשוט נעלמת ולכם יש חודש שלם (אולי יותר) להתפנות לאהבות הישנות.
    וגם הרווחתם משהו נוסף- ברגע שהסידור כבר נעשה יש ברשותכם מנגנון שמאפשר לכם לסדר בעתיד ביעילות , בקלות והרבה יותר מהר כשנערמת שוב ערימה.
    בהצלחה. ואם קשה לכם לבד- תקראו לי.

  • רשימות, רשימות, רשימות

    נכון שלימדו אותנו ללכת לסופר עם רשימת מצרכים על מנת להיות יעילים וחסכוניים? אז מה שנכון לסופר נכון גם לחיים בכלל. מי מאיתנו, אנשי עסקים וגם אלו שלא, עסוקים, טרודים, יש לנו מליון דברים על הראש... איך אפשר לזכור הכל? בטוח משהו מתפספס.

    הסוד הוא- רשימות, רשימות ועוד פעם רשימות.

    למה? אז ככה:

    זה עושה סדר

    זה עוזר להתגבר על ה"לא בא לי"

    ומה שנשאר- עובר למחר

    סדר בראש- יכולת הקיבול של המוח שלנו עצומה, אז למה אנו זוכרים כל כך מעט? כי יש לנו עומס רב והחיים מלחיצים. על מנת לעזור למוחנו היקר להוריד ממנו מעמסה, כל דבר שאנו צריכים לעשות, פשוט נרשום. זה יכול להיות בפנקס המיועד לכך , ביומן, או בפתק על המקרר. אבל חשוב שיהיה מקום מסויים שאנו מייחדים לכך.

    כל פעם שאנו נזכרים במשהו שצריך להעשות, שפוט לרשום. ברגע שזה רשום, כבר לא צריך לזכור. בצורה כזו אפשר לעקוב אחרי המטלות ומה שכבר בוצע- למחוק!

    "לא בא לי"-  אני בטוחה שהרבה פעמים ניצבות בפניכם משימות שממש לא בא לכם לעשות אותן ולכן הן נדחות עד... שאין ברירה. מישהו חכם פעם אמר לי כשרטנתי באוזניו שממש לא מתחשק לי לעשות משימה מסויימת : "אז תעשי אותה בלי חשק". וזה נכון. מה לעשות, לא כל דבר אנו עושים בחדווה: לשטוף כלים, לנקות את הבית, להתקשר למס הכנסה, להכין את הדוח למע"מ.... ברגע שהמטלה רשומה ברשימת המטלות, פשוט צריך לעשות אותה וזהו. המימד הרגשי פוחת פלאים כי זה לא משהו שיושב על הלב או בראש, זה כתוב בפתק וצריך לעשות! 

    מה שנשאר- למחר- לא בטוח שאת כל המשימותת תצליחו לסיים בזמן שהקצבתם לעצמכם. לא נורא , אל תתנו לעצמכם נקודה שחורה. מה שחשוב זה שאתם יודעים שהמשימה לא הושלמה ומחר יש עוד יום והיא תעשה מחר.

    בהצלחה לכולם ובאהבה ממני

    אילנה

  • היו גאים בעצמכם

    לא פעם ודאי אתם עומדים מול הר המשימות הניצב לפניכם ומרגישים כי אינכם עושים מספיק, או אפילו אינכם עושים בכלל.

    עכשיו- נהפוך את ההר.

    אם הכנתם רשימת מטלות ומתוך 10 עשיתם אפילו אחת - היו גאים בעצמכם. עשיתם יותר מכלום.

    אם הבטחתם לעצמכם לעשות 5 פניות שיווקיות ועשיתם רק אחת - היו גאים בעצמכם. עשיתם יותר מכלום.

    אם החלטתם שסוף סוף אתם מכינים קובץ אקסל מסודר עם מאגר הלקוחות שלכם והכנתם רק את הכותרת (בנתיים)- היו גאים בעצמכם. עשיתם יותר מכלום.

    כל דבר שאתם עושים למען העסק שלכם ולו צעד קטן אחד הוא צעד אחד יותר ממה שהיה קודם.

    אז היו גאים בעצמכם!

  • מחזירים את החדר

    הבן שלי סיים יב' כיתות. יום גדול. שמחה גדולה וגאווה בצידה. זה לא קורה כל יום.

    במשך שנת הלימודים החדר שלו נראה כמו שדה מוקשים. איפה שהנחת את הרגל דרכת על משהו: ספרים, מחברות, בגדים, ניירות, כלי נגינה, מטבעות כסף, דיסקים ומה לא.

    הגיע החופש ואיתו הזמן לעשות סדר. עכשיו גם יש תירוץ - לא צריך יותר את כל הניירות, המחברות והספרים. עכשיו אפשר לפנות את שדה המוקשים וסוף סוף לראות את השטיח שכבר מזמן שכחנו איך הוא נראה.

    נכנסנו יחד לחדרו ובמשך כמה שעות מיינו, סידרנו, פינינו, ניקינו והוצאנו חמש (!!!) שקיות זבל גדולות מלאות בנייר למחזור. פתאום החלל גדל מול עינינו, פתאום נהיה מקום, החדר התמלא אויר. המדפים נוקו מאבק והשטיח, זוכרים? התגלה למולנו בצבעוניות מתפרצת.

    גם הבן שלכם סיים יב'? מה דעתכם להזמין אותי לחדרו ולהחזירו למה שהיה פעם?

    חופש נעים

BizMakeBiz פותח ע"י